גורודצקי נ' איילון חברה לביטוח בע"מ ואח'

החלטה

1.המבקשת תובעת את המשיבים בבימ"ש השלום לפיצוי בגין נזקי גוף נטענים שנגרמו לה לטענתה בתאונת דרכים מיום 2.2.09.

עם התביעה הגישה המבקשת לביהמ"ש קמא בקשה למינוי מומחה בתחום האורטופדי (ובתחום זה בלבד), בקשתה נענתה וביום 13.5.12 הגיש המומחה את חוות דעתו. בחוות הדעת נקבע כי לא נמצאה בתובעת נכות כתוצאה מהתאונה.

המומחה הוסיף כי תלונותיה על כאבים בע.ש. מתועדים במסמכים רפואיים הקודמים לתאונה ויסודם בשינוי ניווני שאינו קשור להליך חבלתי.

ב"כ המבקשת הפנה את המומחה הרפואי לכך כי לא התייחס בחוות הדעת לממצא בדיקת G.M.E שנערכה לתובעת – ובה אינדיקציה לפגיעה עצבית ותחת זאת התייחס בחוות דעתו לבדיקת G.M.E שנערכה לאדם אחר.

בעקבות כך שב המומחה ובדק את ממצאיו וערך חוות דעת מתוקנת ביום 8.1.13 ובסופה חזר על מסקנתו שבחווה"ד הראשונה.

בישיבת בימ"ש השלום מיום 14.7.13 נחקר המומחה (האורטופד) על ידי ב"כ הצדדים.

התברר בחקירה כי נערכו למבקשת בעבר שתי בדיקות G.M.E (בתאריכים 1.8.10 ו- 9.11.10), בחוות דעתו הראשונה התייחס המומחה לבדיקה השנייה בלבד (מיום 1.8.10) ואילו ממצאי בדיקת ה- G.M.E הנוספת שהייתה בפניו לא הייתה של המבקשת דנן.

בחוות דעתו השנייה התייחס המומחה גם לממצאי הבדיקה הראשונה הנ"ל והסביר כי אין בהם לשנות ממסקנותיו מתוך מכלול החומר הרפואי בעניין המבקשת ולאחר הבדיקה שנבדקה על ידו (ביום 12.12.11). הוא אישר בחווה"ד כי ב- G.M.E הנ"ל "עדות לנזק שורשי כרוני קל בשרשי עצבים צוואריים C 5-6 ובשרשים מתניים L 4-5".

בחווה"ד, וכן בחקירתו הנגדית, הסביר את מסקנתו כי המדובר בתוצאה של מצב ניווני ללא קשר (של גרימה או החמרה) לתאונה מיום 2.2.09.

בתיקה הרפואי של המבקשת נמצאו פניות רבות שלה מ- 1998, 1999 2001, 2002 ו- 2003 (שנים רבות לפני התאונה) בתלונות על כאב גב תחתון, כאב קורן לרגל שמאל, כאבי קרינה לרגליים, רדימות בידיים ועוד.

תלונותיה הראשונות על כאב בצוואר הן מספטמבר 2009 – שבעה חודשים לאחר התאונה.

2.בתשובה לשאלות ב"כ המבקשת ענה המומחה הרפואי (האורטופד) כי אינו רואה צורך או הצדקה למינוי מומחה נוסף נוירולוג.

הוא הסביר כי "גירוי השורש העצבי" שנמצא ב- G.M.E נובע, מתוך מכלול הבדיקות, בשל הבלט (הניווני) שבעמוד השדרה – ובנסיבות אלה "נראה לי מיותר לגמרי" למנות מומחה נוסף בתחום הנוירולוגי.

בימ"ש השלום (כב' השופטת א. חדד) דחה בהחלטה מיום 3.10.13 את בקשת ב"כ המבקשת למנות מומחה רפואי נוסף בתחום הנוירולוגיה – ועל החלטה זו עותרת בפני המבקשת לרשות ערעור.

3.לאחר עיון בבקשה ובתגובת המשיבים על נספחיהן, בתיק ביהמ"ש קמא ובשתי חוות הדעת (הראשונה והמתקנת) – לא מצאתי מקום להיעתר לבקשה זו.

אכן, מתוך טעות לא התייחס המומחה לממצאי בדיקת ה- G.M.E הראשונה שנערכה למבקשת – אלא לבדיקה השנייה בלבד.

ברם, מתברר כי לא נמצא שינוי בין השתיים.

מסקנות חווה"ד המקורית, והמתקנת, נסמכות על בדיקת המבקשת ועל תיעוד רפואי המצביע על תהליך ניווני שדרתי ממנו סבלה שנים רבות בטרם התאונה – ולא נמצאה עדות כלשהי להחמרת תהליך זה כתוצאה מהתאונה.

בנסיבות אלה – ובעקבות חווה"ד המתקנת וחקירתו הנגדית של המומחה מתבקשת אמנם המסקנה כי אי ההתייחסות לבדיקת ה- G.M.E הנוספת – לא היה בה לשנות מהמסקנה המקצועית שהסיק המומחה האורטופד.